פרופ' דרור מבורך: "להגיד ששיא הגל מאחורינו זה כמו שיהיו קרבות קשים בגולן ובדרום, ובעורף יגידו שהמלחמה נגמרה"

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה בהדסה עין כרם, אירח בשישי שעבר בביתו את בנו האורתופד ד"ר דוד מבורך, אשתו ובנם בן השנתיים. הוא היה מאושר כששיחק עם הפעוט על השטיח בסלון, וכשהסבו יחד לארוחת הערב. כשעמדו להיפרד, הרעיפו מבורך ואשתו מישל, גם היא רופאה, נשיקות וחיבוקים על הנכד.

"למחרת בערב הנכד התחיל להשתעל קצת, לא משהו מדאיג", הוא מספר, "ביום ראשון, לפני החזרה לגן, עשו לו הוריו בדיקת אנטיגן. התוצאה היתה חיובית. בני ואשתו נבדקו, וגם הם יצאו חיוביים. הם התקשרו מייד לספר לי".

נלחצת?

"לא. ידעתי שבמצב ההתפשטות של האומיקרון, זה יכול להגיע גם אלי. עשיתי בדיקות ויצאתי שלילי. בסופו של דבר, הכל שאלה של עיתוי. הקורונה פחות מידבקת ביומיים הראשונים.

"לפני שנתיים דאגתי יותר. היום אני לא חושש להידבק, אבל עושה הכל כדי שזה לא יקרה. אני לא מזלזל באומיקרון, אבל אצל מרבית המאומתים הבריאים והמחוסנים המחלה לא קשה. נכון שיש את תסמונת פימס בילדים, אצל מבוגרים היא נקראת תסמונת מיז, אבל בינתיים לא שמענו על קטסטרופות".

יש גם את הלונג־קוביד, שהסימפטומים שלו הם לטווח ארוך.

"בסופו של דבר, אנחנו חיים ככה כבר שנתיים, ואתה מתרגל לאפשרות שתידבק, כמו שיש אפשרות שתחטוף התקף לב. כרופא, אתה לא יכול להיות כל הזמן במתח, במיוחד אם אתה עובד ביום־יום עם חולי קורונה. אתה חייב להכיל ולשמור על פרופורציות".

ביום שלישי השבוע, בדיונים של קבינט הקורונה, אמר ראש הממשלה בנט כי שיא הגל החמישי מאחורינו. הוא צודק?

"יש לי הערכה לעובדה שראש הממשלה לא בורח מההתמודדות עם המגיפה, אבל אני לא מסכים עם הביטוי הזה. אנחנו ממש לא בסיום הגל. אולי שיא הגל מבחינת הדבקה נמצא מאחורינו, מקדם ההדבקה ירד מתחת ל־1, אבל שיא המחלה של הגל הזה יימשך עוד שבועיים־שלושה. המערכה עדיין במלוא עוזה, ומי שמרגישים כרגע את העומס הם בתי החולים וקופות החולים. זה כמו שיהיו קרבות קשים ברמת הגולן ובדרום הארץ, והאנשים בעורף יגידו שהמלחמה נגמרה. הקורונה כאן, והיא קיימת ומתקיימת".

• • •

לאחר ההיסטריה הראשונית מהאומיקרון, רווחה בציבור הדעה שרבים יידבקו, אבל נשרוד את המחלה ונזכה לשקט יחסי עד לווריאנט הבא - בדיוק כמו החודשיים שעברו בין דעיכת הגל הרביעי עם זן הדלתא לבין האומיקרון. אלא שהקורונה המתעתעת רומזת שהפעם ההפוגה תהיה כנראה קצרה יותר. הזן החדש, BA2, המכונה "אומיקרון סמוי", כבר נמצא בישראל, ומראה שהוא יכול להיות מידבק אפילו יותר.

לפני כשבועיים הודיע משרד הבריאות כי כ־350 איש בישראל כבר אומתו כחולים בזן החדש, שחמק דרך שערי נתב"ג. המספר נשמע אמנם מועט, אולם מדובר רק בנדבקים שעברו ריצוף גנטי, וההערכה היא ש־10 אחוזים מהמאומתים לקורונה כיום נושאים את ה־BA2. הווריאנט החדש נפוץ כרגע בבריטניה, ובעיקר בדנמרק - שבה התגלה בקרב מחצית מהנדבקים. בעוד בישראל חולמים כבר על בלימה של הגל החמישי, ייתכן שהזן החדש יוביל בקרוב לעלייה.

"לא היתה שום דרך לעצור את הווריאנט החדש", אומר מבורך, "אין טעם לסגור את הגבולות. במסגרת מדיניות קבינט הקורונה וההחלטה לחיות לצד המגיפה, אין ספק שאנחנו לא מגבילים את ההתפשטות של הווריאנט הזה, וייתכן שבקרוב הוא יתפוס את עיקר הנפח, כמו בדנמרק".

אנחנו בתחילתו של גל שישי?

"עדיין איננו יודעים. ייתכן שהוא יגרום להתארכות הגל החמישי, וייתכן שייעשה גל בפני עצמו. אנחנו עוקבים אחר הנעשה בדנמרק ובבריטניה".

הזנים הופכים מידבקים יותר ויותר - יש סיכוי שכל אוכלוסיית ישראל תידבק בקורונה?

"יש סיכוי, אבל לא כולם. אולי מחצית. בין רבע לשליש מהאוכלוסייה, בסביבות 2.9 מיליון, כבר נדבקו בנגיף בשנתיים האחרונות. כחצי מיליון אובחנו בשבוע האחרון".

אנחנו דוהרים לחסינות עדר?

"חסינות עדר היא פרופורציונלית להדבקה. ככל שההדבקה יותר מאסיבית, כך קשה יותר להגיע לחסינות. לדוגמה, במחלת החצבת, שהיא בעלת מקדם הדבקה גבוה, נדרש ש־93 אחוזים מהאוכלוסייה יהיו מחלימים או מחוסנים. האומיקרון מתקרב לחצבת מבחינת היקף ההדבקה, אבל לעולם לא נוכל להגיע ל־93 אחוזים כל עוד ילדים עד גיל 5 אינם מחוסנים, ורק 30 אחוזים מחוסנים בקרב בני 11-5. אולי נגיע למצב הזה אחרי עשרה גלים".

יש סיכוי שיהיה פה גל עשירי?

"בהחלט. בסוף המחלה תהיה כמו שפעת, ומי מאיתנו לא חלה בשפעת? אני מעריך שבעתיד גם לא יהיו מחלקות קורונה נפרדות, דבר שגורם לעומס כי אתה מפנה לשם צוותים ייעודיים. בהנחה שהמחלה תמשיך להיות קלה יותר, יהיו חדרים נפרדים בתוך המחלקות הפנימיות.

"כבר היום, בתוך המחלקה הפנימית שלי בהדסה, יש שלושה חולי קורונה, שזקוקים להשגחה צמודה משום שהם סובלים ממחלות נוספות".

• • •

מבורך (66) נחשב למומחה בעל שם בנושא הקורונה ומערכת החיסון. מלבד מחלקה פנימית ב', שבה מאושפזים היום יותר מ־30 חולים, הוא חולש גם על מחלקת קורונה בת 25 חולים - שכמוה יש בבית החולים עוד שש, מספר שיא בהדסה.

"לא היה לנו דבר כזה עד עכשיו. בגל השלישי, שבו חווינו את שיא האשפוזים, היו בהדסה שש מחלקות. היום יש כ־150 מאושפזים בכל המחלקות, אבל התחלופה שלהם גדולה הרבה יותר מבעבר: אם בגל השלישי שחררנו אנשים לאחר חמישה או שישה ימי אשפוז, עכשיו אנחנו משחררים אחרי שלושה או ארבעה ימים. בשנתיים האחרונות טיפלנו בהדסה בכמעט 7,000 חולי קורונה, מהם 1,500 רק בחודש האחרון.

"השבוע יישבר השיא של 1,200 חולים קשה, שנרשם בגל השלישי. אמנם האומיקרון הוא מחלה קלה יותר, אבל כשיש הרבה נדבקים, גם מספר החולים קשה עולה.

"לשם השוואה, בגל השלישי היו 2,600 מאושפזים בבתי החולים בארץ. בחודש של אומיקרון כבר עברנו את ה־3,000. זו הסיבה שעל הצוותים הרפואיים יש עומס אדיר. בגלים הקודמים היינו גם עם צוות רפואי מלא, פחות או יותר, כשפה ושם מישהו נדבק או בבידוד. היום אנחנו כל הזמן במחסור של 15-10 אחוזים מהרופאים, כי הם מאומתים.

"זו הסיבה שאני מקפיד להסתובב בבית החולים עם מסיכת N95, שמספקת הגנה גבוהה מאוד. אם צריך, אני שם גם משקפי מגן, כדי למנוע הדבקה דרך ריריות העיניים. עד היום, טפו־טפו, לא נדבקתי".

על חשיבות המסיכה דיבר פרופ' מבורך בפגישה השבועית של רופאיו עם הפסיכולוגית של בית החולים. "אין אצלנו היסטריה, אבל אני דואג לצוות שלי", הוא אומר לנו, "לדעתי אנחנו היחידים בארץ שנפגשים באופן שבועי עם פסיכולוגית, כבר מאז תחילת המגיפה, והרופאים מדברים שם על מה שהם חווים במחלקות הקורונה. רציתי למנוע את האפשרות שהם ימצאו עצמם במצב של פוסט־טראומה.

"בגל הרביעי הרופאים התפרקו לחלוטין בשיחות. הם ראו אנשים צעירים מגיעים למחלקה, בעיקר לא מחוסנים, ובתוך כמה ימים צריך לחבר אותם למכונת הנשמה או לאקמו, ובסוף הם מתים.

"לקבוצה מגיעים רופאים, שנראים הכי קשוחים שיש, ופתאום מתברר שהמוות מאוד משפיע עליהם, והם לא ידעו עד כמה. כשאתה חווה מוות של אדם סיעודי בן 95, אתה יכול לקבל את זה יותר בקלות ובהכלה. אבל כשרואים חולה בן 55, שסתם היה טיפש ולא התחסן, ויש לו משפחה וילדים צעירים, זה מאוד משפיע. במיוחד כשזה קורה כמעט מדי יום.

"בפגישה האחרונה, השבוע, הפסיכולוגית ביקשה שנביא חפצים שמשמשים אותנו במחלקות ושיש להם משמעות עבורנו. אני דיברתי על המסיכה, שהיא קטנה ופשוטה, אבל מעניקה לי ולכל מי שעוטה אותה שקט נפשי".

• • •

הוא גדל במחנה יהודה בירושלים ולמד בתיכון בויאר. הוא הרבה להיעדר מהלימודים, התעניין במוזיקה וחלם לעבוד כעיתונאי. באמצע שנות ה־70 התגייס לצנחנים, שם הציעו לו המפקדים לצאת לקורס חובשים. אחרי שחרורו התגורר כשנתיים במושב השיתופי יודפת שבגליל התחתון וגידל אבטיחים וחיטה.

"הייתי בטוח שאהיה פלאח כל חיי", הוא צוחק, "החלטתי ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית, ורק אחרי שנה נפל לי האסימון. בגיל 25 נרשמתי ללימודי רפואה בטכניון. שם הכרתי את אשתי, מישל, שעלתה לבדה מפריז. בשנה הראשונה היו בינינו רק מבטים. בשנה השנייה התחלנו לצאת. בשלישית התחתנו. יש לנו ארבעה ילדים".

ב־1989 סיים את הלימודים בהצטיינות והגיע להתמחות במחלקה הפנימית בהדסה הר הצופים. בתחילה חשב להפוך לקרדיולוג, אבל המחלות האוטואימוניות משכו אותו יותר. ב־1995 הוא טס לניו יורק לשלוש שנות השתלמות בראומטולוגיה ומחקר, ואחריהן חזר להדסה עין כרם. ב־2009 מונה למנהל מחלקה פנימית ב', תפקיד שהוא ממלא עד היום. במקביל, שימש סגן הדיקן לענייני הוראה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.

לצד ניהול המחלקות, עמד מבורך עד לפני חצי שנה בראש ועדה של משרד הבריאות, שבחנה את תופעות הלוואי של החיסונים. בהדסה הוא מחזיק מעבדת מחקר, העוסקת במערכת החיסון, שבה גילה חמש מחלות "יתומות" (קשות ונדירות, שמספר האנשים החולים בהן קטן מאוד בכל העולם, ולכן אין מאמץ מצד חברות התרופות לייצר להן תרופות), ומצא גם את הטיפול בהן. בנוסף, הוא משמש מדען ראשי של חברת הביוטכנולוגיה אנלייבקס, העוסקת בפיתוח תרופות לאיזון המערכת החיסונית ונסחרת בנאסד"ק.

בהדסה, בשיתוף אנלייבקס, פיתח את התרופה אלוסטרה, שרשמה הצלחה בקנה מידה בינלאומי ושימשה במקור לחולים הסובלים מאלח דם, מצב רפואי מסכן חיים הנגרם מזיהום חמור. "לפני כשנה וחצי עשיתי ניסוי בתרופה לטיפול ב־21 חולי קורונה במצב קשה או קריטי. 19 מתוכם עזבו את בית החולים בתוך חמישה ימים", הוא אינו מסתיר את גאוותו, "שניים נותרו בבית החולים והשתחררו מאוחר יותר. המחקר נעשה על זני אלפא ודלתא, שבהם שיעור התמותה היה גבוה, ולכן הניסוי נחשב להצלחה".

עד כמה התרופות נגד קורונה משמעותיות במלחמה במגיפה?

"מגרש המשחקים העיקרי במלחמה במגיפה הוא בתי החולים וקופות החולים, שמטפלים בחולי הקורונה עם תרופות אנטי־ויראליות, כמו פקסלוביד ורמדסיביר. יש גם חיסונים פאסיביים, כמו רג'נרון שקיבל דונלד טראמפ, שבהם מזריקים נוגדנים נגד הווירוס. בעוד שבועיים תגיע תרופה חדשה של אסטרהזניקה, ולה יהיו נוגדנים שמחזיקים שישה חודשים. היא תשנה את מצבם של מדוכאי החיסון, למשל מושתלי כליה".

אז לתרופה שפיתחת יש סיכוי מול התרופות שנפוצות בעולם?

"אלוסטרה לא מתחרה בטיפולים שניתנים בראשית המחלה, אלא משמשת בהתלקחות ריאתית קשה. כרגע היא בניסוי מתקדם ב־160 חולים בישראל, ביוון ובספרד. אם תעבור את הניסוי, היא תשווק בכל העולם".

החיסון הרביעי חשוב?

"בהתחלה לא חשבתי שיש סיבה לתת אותו רק כדי להעלות קצת את רמת הנוגדנים. כשהראו נתונים שהוא יכול למנוע הדבקה ולעזור במניעת מחלה קשה, הגעתי למסקנה שצריך לתת אותו לאוכלוסייה בסיכון, לחלשים ולזקנים, לכאלה שיש להם חוסרים. אבל לא כאסטרטגיה לכל האוכלוסייה".

אתה עצמך התחסנת בחיסון הרביעי?

"לא, ולא בגלל שאני מפחד מחיסונים או מתנגד להם. חיסונים מאוד חשובים בעיניי, אבל אני לא בעד המדיניות שגורסת שבכל חודשיים נקבל זריקה כדי להעלות את הנוגדנים. הכי חשובים היו שלושת החיסונים הראשונים - אני רואה בבוסטר חלק מהחיסון הכולל, ולא תוספת. אפשר לחכות בינתיים עם החיסון הרביעי והחמישי, אלא אם כן יגיע חיסון לווריאנט חדש.

"חוץ מזה שאני רופא, אני גם מדען שמבין היטב את המערכת החיסונית. יש לנו זיכרון חיסוני לפחות לשנה. אם אחרי שנה נראה שהזיכרון הזה ירד, ייתכן שניכנס לרוטינה של חיסון שנתי, כמו בשפעת".

• • •

יש אצלך במחלקות רופאים לא מחוסנים?

"ככל הידוע לי, כולם מחוסנים".

איך אתה מתייחס ללא מחוסנים?

"בגל הרביעי עניין אותי מי האנשים שלא מתחסנים, והתשובות הפתיעו אותי. כמעט כל מי שפגשתי לא היה מתנגד חיסונים מבחינה אידיאולוגית. חלק היו יוצאי חבר העמים, שקראו פרסומים ברוסית שבהם נכתב שהחיסון לא טוב, ושאפשר לצלוח גם את המגיפה בלעדיו. בקרב האוכלוסייה החרדית היו לא מעט רבנים, כמו הרב פירר, שהיו בעד חיסונים, אבל לא היו חסרים כאלה שהתנגדו. אני לא רוצה להעליב אף רב, אבל הם ממש מדברים שטויות במיץ עגבניות, והבעיה היא שצאן מרעיתם הולך אחריהם.

"סוג נוסף הם אנשים שאין להם זמן, ומתייחסים לחיסון בקלות דעת. הם אומרים לעצמם, 'אני צעיר, בן 40, ויש לי עכשיו דברים חשובים יותר על הראש'. לי לא יצא לפגוש אידיאולוגים מתנגדי חיסונים.

"צריך לומר בכנות: זה לא טיפשי לחשוד בתופעות לוואי. יש רופאים, נאמני חיסונים, שהעירו לי כשהתראיינתי בתוכניות טלוויזיה שבהן עיתונאים הביעו דעות הפוכות. עניתי שחשוב להביא גם את הקול שכנגד. רופאים כאלה רוצים להחרים את כל מי שלא חושב כמוהם. אני מאמין ששקיפות ודיאלוג הם הדרך לשכנע את הציבור להתחסן".

יש דרך לשכנע את המתנגדים האידיאולוגיים?

"שכנעתי לפחות 30 איש שנחשבים למתנגדי חיסונים. הם כתבו לי אחר כך שעשו את זה בלב לא שלם, אבל שבזכות הדיאלוג הענייני בינינו הצלחתי להשפיע עליהם. המערכת הרפואית לא כזאת מושלמת, לא כל דבר שהיא אומרת הוא נכון. אייל ברקוביץ' אמר לי את המשפט: 'הרופא אמר, ואני מאמין לו'. מה לעשות, יש כמה רופאים שמדברים לפעמים שטויות.

"אני מבין את הספקות של מתנגדי החיסונים, ואני לא חושב שצריך לתקוף אנשים ספקנים. הספק שלהם מגיע ממקום נכון, אבל הולך לכיוון שנבנה על מידע פחות נכון. אם הרציונל שלהם אומר שהחיסון יגרום בעוד חמש שנים לאלצהיימר, אז ברור שהוא לא מבוסס, כי לאף אחד אין מעקב. יש לי מעקב של שנה אחרי החיסונים ויש לי מעקב של שנתיים אחרי הקורונה, ואני יכול לומר בבירור מה הסכנות שטמונות במחלה".

• • •

בינואר 2020, כחודש לאחר תחילתו של מבצע החיסונים, נתקל פרופ' מבורך באדם הראשון בישראל שפיתח דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס). "במחלקה הפנימית אצלי אושפז עובד סוציאלי ממוצא ערבי, והוא סיפר ששלושה ימים לפני כן קיבל את החיסון הראשון. חשבתי שאולי זה קשור וצייצתי על זה בטוויטר.

"התקשרו אלי מה'ניו יורק טיימס' וביקשו להבין, זה היה החולה הראשון בעולם שהם שמעו עליו. אחרי שבוע התקשרה אלי הכתבת ואמרה שבהתייעצות עם העורכים היא החליטה לא לכתוב על זה. הבנתי אותה. היא עשתה את זה מתוך אחריות ציבורית, וכדי לא ליצור חרדה.

"כשפניתי למשרד הבריאות בנושא המיוקרדיטיס, הם לקחו את זה ברצינות והקימו ועדה בראשותי. דיווחתי גם לארגון הבריאות העולמי, ולא ענו לי. דיווחתי לפייזר, ולקח להם שלושה חודשים עד ששכנעתי אותם שזה אפשרי. אני וחוקרים נוספים מישראל הוכחנו את זה בשני מאמרים רפואיים, והעבודה שלנו היתה הכי מדויקת בעולם. מדובר ב־1 ל־12 אלף מקרים בבנים בני 19-16. בקרב בנות בגיל הזה מדובר ביחס של 1 ל־100 אלף. בגילאים אחרים זה נדיר יותר.

"היו אנשי מקצוע במשרד הבריאות שאמרו לי שלא אגיד כלום, שאמתין קצת, כי אנשים לא יתחסנו. עניתי שאני עדיין ממליץ על חיסון, אבל אני בעד שהציבור יידע וילמד שאפשר לסמוך עלינו גם בבשורות הפחות נעימות. חשוב שתהיה מודעות ושכל אדם יוכל לבחור. אנשי הפייק השתמשו במידע ואמרו שלא רק שהחיסון יהפוך את האנשים לחתול ויצמיח להם קרניים, אלא גם יגרום לדלקת בשריר הלב ויהרוג אותם".

במסגרת ההתמודדות עם הפצת ידיעות כוזבות בחודשים הראשונים למבצע החיסונים, שמע פרופ' מבורך על אדם כבן 40 שנפטר בהדסה יום אחרי שהתחסן. "פעלתי במהירות וביקשתי ניתוח לאחר המוות. בדקתי אישית את הלב שלו, וראיתי שאין לו בכלל דלקת בשריר. לעומת זאת, היתה לו סתימה בעורק הראשי בגלל מחלה של טרשת עורקים. בוועדה של משרד הבריאות קבענו שהסבירות שהחיסון גרם למותו היא נמוכה ביותר".

• • •

איך הרגשת כשצעירים לא מחוסנים הציפו את המחלקות שלכם, בעיקר בגל הרביעי?

"חלק מהצוות כעס עליהם, כי הם גרמו לעומס בלתי רגיל שהיה יכול להימנע לו התחסנו. אישית לא הרגשתי כעס, אלא עצב. הם עשו צעד שלא הבינו את תוצאותיו, ושילמו עליו מחיר. כל אדם בריא שעיניו בראשו צריך להתחסן. זה אולי לא ימנע ממנו את ההידבקות, אבל יש סיכוי גבוה שלא יוביל אותו למחלה קשה ולאשפוז בבית החולים".

לדעתך נכון לוותר על כל ההגבלות, למשל סיום הבידודים במערכת החינוך?

"אני חשבתי שיהיה נכון להמתין עם זה שבוע־שבועיים, עד שהאומיקרון ייחלש קצת. מצד שני, הורים ופסיכולוגים אומרים שלילדים נגרמים נזקים נפשיים מהלימודים בזום ומהעובדה שהם נמצאים המון בבידוד בבית. צריך לשלב בין האספקטים הבריאותיים לחינוכיים.

"יש לי רק דרישה אחת. בכירים במשרד החינוך אמרו שההחלטה לפתוח הכל מגינה על הילדים ועל המורים מפני הדבקה. זה לא נכון. תלמדו את הנתונים, ואל תספרו סיפורים. אני לא מוכן שישתמשו בעובדות לא נכונות כדי לקדם החלטות".

אם היית שר החינוך, מה היית עושה?

"הייתי דורש שלוש בדיקות שבועיות ולא שתיים - בראשון, בשלישי ובחמישי, כי אז אתה מכסה טוב יותר את השבוע. בנוסף, הייתי דורש כיתות קטנות יותר ומאווררות, כשלפחות חלון אחד פתוח. אפשר להעביר חלק מהלימודים החוצה ולארגן טיולים לימודיים. אפשר להעסיק לשם כך מורי דרך, שמשוועים לעבודה.

"רוצים לחזור ללימודים? אין בעיה, אבל תהיו יצירתיים. לפחות בחלק מהכיתות תציבו מכשיר סינון HEPA, שמסנן וירוסים וטיפות רוק, ועולה 2,000 שקל. אני מדבר על זה כבר שנה, כי המכשיר הוכח כמפחית הדבקה. בכל בית ספר צריכות להיות לפחות שבע כיתות כאלה. אני רוצה שידאגו יותר לתלמידים בסיכון ולמורים בסיכון. בשבילם בית הספר הופך למדגרת קורונה ומסכן את חייהם".

אתה מדבר על אמצעים שעולים הרבה כסף.

"גם חיסון רביעי הוא יקר, ובכל זאת מוצאים לו את המימון".

אז ההחלטות הן פוליטיות?

"אני לא מבין בזה. יכול להיות".

אתה מרגיש בהבדלי גישה בין הממשלה הקודמת לנוכחית?

"אני לא יודע איך היה נראה המאבק בקורונה אם בנט היה ראש הממשלה בתחילת המגיפה, ונתניהו היה מכהן עכשיו. אולי נגלה שכל אחד מהם היה נוהג כמו השני".

מה חשבת על החלטת הממשלה להפיל על הציבור את האחריות לבריאותו?

"הם לא מפילים אחריות, הם מעודדים את הציבור להיות מודע לכך שלמעשים שלו יש השלכות. הכל צריך להיות בשקיפות, תוך העברת מידע נכון, ולא להתנהג כמו משרד החינוך שאומר 'הכל בסדר'. צריך לומר מה לא בסדר ומה אפשר לתקן. הכי חשוב הוא אמון הציבור. זה מה שיביא שיתוף פעולה".

מערכת הבריאות איבדה את אמון הציבור?

"היא איבדה חלק מהאמון, אבל אני לא חושב שזה סופי. אפשר להחזיר את אמון הציבור תוך שקיפות ודיווח אמיתי. לבנט יש כישורים, והוא מתמודד ולא מתחמק. הוא דיבר איתי כשכתב את הספר שלו 'איך לנצח מגיפה', היתה לנו שיחה של 25 דקות. אמרתי לו שחסרים פה רופאים ואחיות, והוא אמר שהוא מודע לכך. העליתי בפניו כמה רעיונות, כמו הסבה של בעלי תואר ראשון בביולוגיה לתחומי הסיעוד או קיום הכשרות לאחיות, כדי שיתמחו בטיפול נמרץ".

לחלק לא קטן בציבור הוא נראה מזגזג.

"בעמדה שבה הוא נמצא, מותר לו לזגזג קצת. לפעמים הוא נגד אנשי המקצוע, לפעמים הוא בעד. אני לא אומר שכל החלטה שלו היא נכונה, אבל הוא מנסה להבין ולראות. גם נתניהו, שביקר בהדסה לפני שבוע, מבין את הקורונה, וגם הוא התמודד".

• • •

ביום שלישי השבוע קיבל קבינט הקורונה את המלצת משרד הבריאות על עדכון התו הירוק, כך שיחול רק על אירועים בסיכון גבוה, כמו שמחות ומסיבות. חובת בדיקות תחול בכניסה לבתי אבות, וכן תתקיים בדיקה דו־שבועית לכאלה שאינם מחוסנים ועובדים במערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. חובת ביצוע בדיקות קורונה לפני טיסה יוצאת בוטלה, גם למי שאינו מחוסן.

"העולם פתוח, ואי אפשר לעצור את זה", אומר פרופ' מבורך, "בשמיים ניאלץ לעבור לאחריות אישית. רוצה לטוס? תדע שיש סכנה. כל אחד יעשה את השיקולים שלו".

היה ראוי לבטל כמעט לחלוטין את התו הירוק?

"במצב ההדבקה הנוכחי, שבו ההבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים הוא נמוך, אין משמעות לתו ירוק. עדיף שבמסעדות כולם ישבו בחוץ, או שיקפידו בפנים על אוורור או הצבת מכשיר HEPA. צריך להקדיש יותר תשומת לב לפרטים הקטנים. לא הכל שחור או לבן".

אתה מקבל את האמירה של פרופ' עידית מטות מאיכילוב שאנחנו חיים בחרדה ובפחד, ושהאומיקרון הוא בעל יכולת נזק מזערית?

"מה שהיא אמרה לא תואם את המציאות. המחלה באופן כללי היא קלה יותר, אבל יש בה גם חולים קשה וכאלה עם תסמינים ריאתיים".

אתה פסימי?

"לא, אני מאוד אופטימי. קחו את השפעת הספרדית, שהדביקה כשליש מהאוכלוסייה בעולם וחלפה אחרי שלוש שנים. גם הסארס נעלם לפני 17 שנה, אחרי פחות משנה - ואף אחד לא הבין איך. אני לא יודע כמה זמן ניאלץ לחיות ככה, ומי שמתנבא לא יודע על מה הוא מדבר, כולל אנשים בארגון הבריאות העולמי.

"בגל הראשון והשני היה חוסר ודאות, היום זה אחרת. יש לנו תרופות טובות וחיסונים. אני מרגיש נוח עם המחלה ומבין לאן היא יכולה ללכת. ייתכן שיגיע וריאנט שיהיה קטלני מאוד וישנה את חוקי המשחק, אבל יש לנו דרכים להילחם בו. אישית, אני פחות מוטרד".

מערכת הבריאות תתמודד עם וריאנט כזה בלי לקרוס?

"מערכת הבריאות שלנו יעילה אבל מצומקת, כי התמיכה הכספית שהיא מקבלת מהתל"ג עומדת רק על 7.3 אחוזים. זה נמוך באחוז אחד מהממוצע באירופה, וזה המון. גם התוספות שבתי החולים קיבלו בגלל הקורונה אינן מספיקות. יש שבעה בתי חולים ציבוריים־עצמאיים, ובהם הדסה, שערי צדק ולניאדו, שלא מקבלים אותה תמיכה שמקבלים בתי החולים הציבוריים. למשל, כל תקן שמוסיפים בשיבא, יישאר לכל החיים. אצלנו נותנים כסף לשנה, ואחר כך אתה נאלץ לפטר אנשים שהכשרת.

"הקורונה אמנם גרמה לטלטלה, אבל הפוליטיקאים עובדים רק לטווחים קצרים. כן פותחים בתי ספר, לא פותחים בתי ספר. הם לא מסתכלים על צורכי המדינה שבע שנים קדימה; חלילה שפוליטיקאי אחר יקבל את הקרדיט.

"מערכת הבריאות צריכה תוכנית חומש רצינית. אני לא יכול לשפוט את שר הבריאות הנוכחי, הוא בסך הכל חצי שנה בתפקיד, אבל אני יכול לומר בביטחון שבעשור האחרון אף אחד לא נלחם על מערכת הבריאות. צריך לבדוק היכן נדרשים יותר בתי חולים ומחלקות והיכן להוסיף תקנים, בלי להפלות לרעה את שבעת בתי החולים הציבוריים־עצמאיים. יש תוכניות מיידיות לטיפול במגיפה".

TalA@IsraelHayom.co.il

eyallevy66@walla.co.il